החלטה בתיק עמ"י 12836-04-12

1.         לפני ערר שהוגש על ידי משטרת ישראל על החלטתו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט איברהים בולוס) אשר דן בבקשת העוררת למעצר המשיב למשך 10 ימים ואשר החליט לאחר דיון בבקשה על שיחרור המשיב בתנאים מגבילים.

2.         העוררת הגישה לבית המשפט קמא בקשה למעצר למשך 10 ימים ובה טענה כי המשיב חשוד בקשירת קשר לביצוע פשע, בהתפרצויות וגניבה ובכך שבתקופה האחרונה, יחד עם אחרים, היה מעורב בהתפרצויות לדירות.

            בית המשפט קמא קבע בהחלטתו מיום 6.4.2012 כי "נחה דעתי כי בנסיבות קיים חשד סביר, אם כי בעוצמה נמוכה שהחשוד עבר את המיוחס לו בבקשה". בהמשך החלטתו כתב בית המשפט קמא כי העוררת אמנם טענה לצורך בהמשך המעצר בשל פעולות חקירה שבכוונה לבצע, ואולם "לא השתכנעתי, במיוחד לאור העובדה שהחשד בנסיבות הינו רופף, כי מעצרו של החשוד מתחייב בנסיבות".

3.         החלטתו של בית המשפט קמא ניתנה ביום ו' 6.4.2012 (ערב ליל הסדר). העוררת הגישה את עררה כבר באותו יום ובא כוח העוררת וסנגוריתו של המשיב התייצבו לדיון סמוך לשעה 14:30.

            מאחר והמשיב עצמו לא התייצב לדיון בבית משפט זה ביום 6.4.2012 (סנגוריתו טענה כי מזכירות בית המשפט בעכו לא שחררה אותו מן המעצר למרות החלטת בית המשפט קמא אלא דקות ספורות לפני מועד הדיון בפני), דחיתי את הדיון בערר להבוקר.

4.         בפתח הדיון היום טענה סנגוריתו של המשיב כי לא ניתן היום לדון בערר "מכיון שהעצור היה עצור באופן בלתי חוקי במשך שעתיים ולכן לא ניתן לרפא את הפגם על ידי דיון בערר".

            אין בידי לקבל טענה זו.

העוררת הגישה ערר וערר זה יש לברר. אם יש בפי המשיב טענות כלשהן על כך שהיה נתון במעצר בלתי חוקי, פתוחה בפניו הדרך לפעול בפני הגורמים המוסמכים לטיפול בעניין.

איני רואה כל קשר בין טענתו הנ"ל של המשיב לבין עצם האפשרות לדון בערר. על שום כך אני דוחה את הטענה.

5.         בא כוח העוררת, מפקח מולא ביאן טען כי לא ברור לו מדוע בית המשפט קמא קבע שמדובר רק בחשד סביר בעוצמה נמוכה.  בא כח העוררת טען כי יש בידיו, כבר בשלב זה ראיות לכאורה למרות שהחקירה רק בראשיתה. לדבריו יש 5 עצורים בפרשה ויש צורך לחקור את העניין. 

            ב"כ העוררת הוסיף וטען כי המשיב אינו משתף פעולה, הוא שמר על זכות השתיקה לאורך כל הדרך ואף לא טען טענת אליבי.

            ב"כ העוררת הציג בפני בית המשפט את חומר הראיות שבידיו.

            בהתייחסו לטענת סנגוריתו של המשיב בבית משפט קמא על כך שלמשיב יש אליבי על כך שהיה בבית עסקו במועד הרלוונטי וכי בבית העסק קיימות מצלמות שאותן ניתן לבדוק ולראות שהמשיב אכן היה בעסק, טען ב"כ העוררת כי יש לזכור שהמשיב שמר על זכות השתיקה. לדבריו הוא אמור לחקור טענת אליבי שלא עלתה מפי החשוד במהלך החקירה. עוד טען כי גם אם ירצה לבדוק את המצלמות בבית עסקו של המשיב כיום, "אני לא בטוח שהמצלמות ישקפו את התאריך שבו אנו מדברים כי עברה תקופה מאז".  

            ב"כ העוררת טען כי בדיקת המצלמות איננה יכולה לסייע למשיב משום שניתן לחשוד כי המשיב היה מעורב בהתפרצות גם מבלי שיטול חלק בהתפרצות עצמה.

            ב"כ העוררת טען כי מיוחסים למשיב 3 מקרים של התפרצויות.

            ב"כ העוררת הוסיף כי היום תידון הארכת המעצר ל 3 חשודים נוספים בפרשה.

            על שום כך עתר בא כוח המשיב להחזיר את המשיב למעצר על מנת למצות את החקירה.

6.         סנגוריתו של המשיב טענה כי טענת האליבי אכן נטענה על ידה בשמו של המשיב  וזאת "לאור העובדה שהוא היה עצור ולא יכול היה לשוחח ולהיפגש עימי ולכן אני טענתי את טענת האליבי בשמו".

            לטענת באת כח המשיב המצלמות שומרות באופן חד משמעי את התמונות למשך חצי שנה. טענת המשיב היא כי הוא נמצא בעסקו מהבוקר ועד הערב ולכן לא יכול להיות שהוא ביצע את ההתפרצויות שיוחסו לו.